אידאל היופי - לפי יחס הזהב באומנות
"ליופי האלוהי יש מידות קבועות. הוא מושלם, נצחי, ואינו יפה ביחס למשהו אחר, אלא עומד בפני עצמו ועם עצמו, ויש אפילו נוסחה גיאומטרית בשביל למדוד אותו" – ד"ר נאדר בוטו.
יחס הזהב הוא למעשה נוסחה מתמטית שנמצאה לפני כ-2300 שנה בקירוב (1:1.618), המתארת מבנה של פרופורציות רבות בטבע, המשקפות סימטריה והרמוניה הנחשבות כיופי אידאלי. יש הטוענים כי זו הכוונה האלוהית עצמה שיצרה נוסחה לסדר וארגון אידאליים (יופי אובייקטיבי). ניתן להבחין בפרופורציות אלו בשלל דברים: מהמבנה הפנימי של האטום, תבנית מבנה קונכיות החילזון, האצטרובל, עלי כותרת של ורד, יצירות אומנות, מבנים ארכיטקטוניים ועוד. ההיסטוריה מלמדת שמה שמשותף לכלל בני האדם, הוא החיפוש אחר היופי האבסולוטי (גם אם הם אינם שייכים לאותה תרבות או תקופה). המין האנושי תמיד התעסק במושג היופי ומחפש לבטא אותו בתחומי החיים השונים.
רפואה אסתטית ככלל ועיצוב ופיסול הפנים בפרט, לתפיסתי, הם כמעשה אומנות, אשר נועד לעדן את היופי הטבעי, המוכר של הפנים, ומכוון להחזיר את היחסים האידאליים וההרמוניים של הפנים בדומה לאמות המידה של יחס הזהב.